|
דילמת המפקד פילון
פילון עמד בפני הדילמה האם להשאר עם חייליו הפצועים קשה שלא ניתן היה לפנותם או להנהיג את הבריאים בנסיגה?
במוזיאון יגאל אלון השאלה מופיעה תחת הכותרת דילמת המפקד פילון כדי להבחין אותה מדילמות רבות אחרות. נמסר לי שגם בבית הספר לקצינים בצה"ל לומדים את סיפורו של פילון.
וכפי שנאמר במספר מקומות מפי מפקדים בכירים בצבא - סיפור גבורתו של פילון ואחרים באותה תקופה, הם שהניחו את היסודות למורשת הקרב של צה"ל.
רקע קצר
זה היה הקרב השני לכיבוש המצודה, הקרב הראשון נכשל. "הייתי חייל במחלקת פלמ"ח בפיקודו של פילון פרידמן, מחלקתנו היוותה את כוח הרתק בקרב. לאורך כל הלילה ירינו על מנת לאפשר למחלקת החבלנים להטמין את חומרי נפץ כדי לחדור ולכבוש את המצודה. זה לא היה פשוט, לערבים היה יתרון עצום, החבלנים השתהו, לא הצליחו, הכוח שלנו המשיך לירות ללא הרף, אך הקרב הלך ונעשה קשה. לוחמים רבים, נהרגו ונפצעו. השחר עלה, היינו חשופים. הקרב היה אבוד, גם ההתקפה השניה נכשלה, עזרה לא נראתה באופק, התקבלה פקודת נסיגה".
כאשר ניתנה הפקודה לסגת "הטוראים ייסוגו והמפקדים יחפו", נשלח רץ להודיע לפילון כי לא היו מכשירי קשר. פילון ביקש אלונקות ועזרה בפינוי שני הפצועים קשה בכיתתו. אך נאמר לו שכולם נסוגו ועזרה לא תגיע. היתה הוראה בחטיבה שלא נופלים בשבי כי הערבים מתעללים בגופות. פילון פקד על כל חייליו להמשיך בנסיגה לרמות נפתלי והוא נשאר בשטח תחת האש עם הפצועים קשה שלא ניתן היה לפנותם.
אחד החיילים מספר שניגש אליו ושאל ומה איתך? ופילון ענה לו: אני נשאר והחייל הוסיף: פילון, אני שניצלתי מהמחנות בגרמניה אומר לך: ברח! תציל את חייך! ופילון נשאר לשמור על הפצועים. הם זקוקים לי אמר. פילון נשאר יחידי בשטח הכפר נבי יושע להגן על חייליו הפצועים קשה תחת האש עד המוות.
לא נותר איש שיעיד מה קרה בדיוק ברגעיו האחרונים. את גופתו פינו בלילה שלאחר הקרב ומצאו כדור אחד במצחו ופניו שלווים.
הדילמה: כיצד את/ה היית נוהג/ת?
אתם מוזמנים להוסיף תגובה או לשלוח משוב בתחתית עמוד זה. אנו סקרנים לשמוע את דעתכם.
דיון דומה בנושא דילמת המפקד נמצא באתר: בית יגאל אלון, אדם בגליל, מאגר מידע.
להמשך בנושא "דילמת המפקד פילון" >>
|